© 2016 Shir Dror

עקבו אחרי
Please reload

מהן ההשפעות ארוכות הטווח של משמורת משותפת על הילדים?

July 22, 2019

1/1
Please reload

נבחרים

אבא, לא בכוח עם הבנים. איך נפחית תוקפנות אצל ילדינו?

 

לפני כשנה שמעתי אימא אינטליגנטית לבת חמש אומרת לחברתה בחיוך "הבנים לכדורגל, הבנות לפח הזבל". היא כמובן לא התכוונה להפחית מיכולותיה של בתה, היא עצמה אישה קרייריסטית ומצליחה. עם זאת, קשה שלא לתמוה איך העמדות האישיות שלנו כהורים משפיעות על ההתנהגות של ילדינו מבחינת תפקידי מגדר? האם יש צידוק למשפט המוכר boys will be boys שעושה לבנים הנחות על התפרעויות? האם הכול בגלל ההורמונים?

 

במחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Child Development מטעם אוניברסיטת ליידן שבהולנד, בדקו החוקרים את הקשר בין מין הילד לתוקפנות דרך שליטה פיזית של ההורה, המתווכת על ידי משתנה התפיסות הסטראוטיפיות של ההורה ביחס לתפקידי מגדר.

 

רמות תוקפנות גבוהות בקרב בנים לעומת בנות, הנו ממצא עקבי יחסית שעולה ממחקרים שונים. במחקר זה הוצע, כי בנוסף להבדל הביולוגי, הבדלים מגדריים אלו יכולים לנבוע מסגנון ההורות שמשתנה ביחס לבנים ולבנות. עמדות ההורים ביחס לתפקידי מגדר יכולים להשפיע במידה רבה על יחסם לילדיהם.

 

לפי תיאורית התפקיד החברתי, הבדלי מגדר בהתנהגות חברתית נובעת מחלוקה רווחת של תפקידי מגדר בחברות, בהן נשים נתפסות כעקרות בית וגברים כמפרנסים. חלוקה זו עדיין נוכחת גם בימינו, נשים נוטות להיות המטפלות העיקריות בילדים הצעירים, יש להן ייצוג יתר במקצועות בעלי אופי חינוכי וטיפולי, ולגברים יש ייצוג יתר במקצועות עם כוח, מקצועות פיזיים, מעמד ועוד.

 

ההנחה היא כי תפקידי מגדר אלו מובילים לרעיונות סטראוטיפים ולציפיות לגבי הבדלים באופי ובהתנהגות של בנים ושל בנות, שמובילים ליחס שונה לגברים ולנשים, לבנים ולבנות, שבתורו יהפוך להבדל מגדרי בהתנהגות. באשר להורות ותוקפנות ילדית, מצופה מאימהות ומאבות לנקוט באסטרטגיות הורות שונות בהתאם למינם של הילדים.

 

כך הורות לבת תתמקד יותר בקרבה בעוד שהורות לבן תיטה להתמקד באסרטיביות ושליטה, משום שמאפיינים אלו חשובים להצלחת כל אחד מהמינים בתפקיד המיועד לו. יתר על כן, הורים ילמדו את בניהם אך לא את בנותיהם, שתגובה אגרסיבית היא תגובה רצויה כחלק מסט ההתנהגויות האינסטרומנטליות שתואמות את התפקיד הגברי כמפרנס.

 

הקשר בין תפקידי מגדר וההורות השונה לילדים, נצפתה במחקר שנעשה לרוחב שש תרבויות, המראה שחברות שבהן הגבר מעורב יותר בטיפול בילדים, בנים מפגינים יותר התנהגויות חברתיות וטיפוליות ופחות תוקפנות.

 

ישנן ראיות כי להורים יש נטייה להפעיל באסטרטגיות שליטה פיזיות כלפי בנים כגון: אחיזה, דחיפה, כיוון מחדש או מכה וטענת החוקרים היא כי נטייה זו יכולה להסביר בחלקה את ההבדל בתוקפנות בקרב בנים.

 

במחקר זה נבחנו:

  • עמדות ההורים כלפי תפקידי מגדר – תפיסות סטראוטיפיות לעומת שמרניות של האימהות ושל האבות.

  • שימוש מובחן באסטרטגית שליטה פיזית בילדים – באיזו מידה האימהות והאבות נוטים לשלוט בבנים או בבנות באמצעים פיזיים כגון אחיזה, דחיפה, כיוון מחדש וכדומה.

  • הבדלי מגדר בתוקפנות הילדים – באיזו מידה מפגינות ומפגינים הילדים תוקפנות בגיל 4.

 

המדגם כלל 299 משפחות עם זוג הורים, שבהן 2 ילדים, הצעיר שבהם בן שנה והבכור בן 2.5-3.5 שהיווה את נקודת הייחוס לסגנון ההורות. מתוך כלל המשפחות -  156 עם בן בכור ו- 143 עם בת בכורה. החוקרים פגשו את הילדים וההורים בשתי נקודות זמן בפער של שנה.

 

מתוצאות המחקר עולה שתפיסות סטראוטיפיות מגדריות השפיעו על אסטרטגיית ההורות אבל רק אצל האבות. עם זאת, אבות עם תפיסות קיצון- סטראוטיפיות במיוחד או אנטי סטראוטיפיות - יחסם לילדים הושפע ממידת התוקפנות של הילד או הילדה ולא ממינם. אימהות נטו להפגין יותר אסטרטגיות שליטה פיזיות עם בנים מאשר עם בנות, ללא קשר לעמדותיהן ביחס לתפקידי מגדר.

 

מספר עצות להפחתת התוקפנות בקרב בנים צעירים:

  • מילים הן עצמה. למדו את הבנים לבטא את רגשותיהם. ככל שייטיבו להעביר החוצה את תחושותיהם, כך יוכלו להכיל יותר את התסכול ולהימנע מלהגיב בתוקפנות.

  • התערבות פיזית כאסטרטגיה שנייה. נסו להימנע מהתגובה האינטואיטיבית הראשונית, שהיא להשתלט פיזית על הילד המכה או המשתולל. אפשר לומר לו "זה לא נעים לי, בבקשה תפסיק" ואם הוא ממשיך לומר "אתה לא מפסיק אז אנחנו מתרחקים ממך עד שתירגע" ולהתרחק ממנו פיזית לכמה רגעים.

  • טיפוח קשר קרוב. ככל שתיטיבו לטפח קשר אישי קרוב עם הבנים, כך הם ירכשו כלים לתקשורת טובה יותר, שאותה יוכלו ליישם בקשרים אחרים.

  • דוגמה אישית. אבות שמרשים לעצמם לבטא תוקפנות כחלק משגרת חייהם, מעבירים לבניהם מסר שזוהי דרך ראויה וחלק מארגז הכלים הלגיטימי של גברים. לא תוכלו לצפות מילדיכם להמציא את עצמם מחדש. חיקוי זהו כלי חינוכי ראשון במעלה, והוא יכול לשרת אתכם או להיות בעכרכם.  

 

לגרסת המאמר שהתפרסמה ב YNET

 

ביבליוגרפיה

Endendijk, J. J., Groeneveld, M. G., Pol, L. D., Berkel, S. R., Hallers‐Haalboom, E. T., Bakermans‐Kranenburg, M. J., & Mesman, J. (2017). Gender Differences in Child Aggression: Relations With Gender‐Differentiated Parenting and Parents’ Gender‐Role Stereotypes. Child development, 88(1), 299-316.‏

Please reload

פוסטים אחרונים