© 2016 Shir Dror

עקבו אחרי
Please reload

מהן ההשפעות ארוכות הטווח של משמורת משותפת על הילדים?

July 22, 2019

1/1
Please reload

נבחרים

מי מפחד/ת משעמום?

 

החופש הגדול בפתח, ואחרי מיצוי הקייטנות, סבים וסבתות, ושאר פעילויות קיץ, ילדות וילדים רבים ממהרים להגיד "משעמם לי!".

 

מה זה עושה לך לשמוע את צמד המילים הזה? איך זה מפעיל אותך? מה כדאי לעשות מול זה? על כך ועוד בכתבה שלפניכם.

 

זכורות לי היטב החופשות מבית הספר בילדותי. הייתי מופקדת בבית סבתי שהייתה פנויה ושמחה לבלות איתי, ושם בין חצר קטנה עם נדנדת צמיג בודדת לבין הבית הלא ממוזג, הייתי ממלאת את ימיי ושעותיי. שעות התנדנדתי על אותה נדנדה, מאתגרת אותה לגבהים חדשים. הייתי ממיסה שוקולד פרה בשמש ומתענגת על ליקוק השוקולד המומס. אחת לשבוע היינו הולכות לבריכה. אחת לשבוע, היינו עושות סיבוב בעיר, שוטפות את העיניים ולפעמים קונות פינוק קטן. הייתי מאזינה שעות למוזיקה בקלטות, מתנמנמת בצהריים, קוראת המוני ספרים ולרוב שוכבת על הספה, בוהה ומהרהרת. מדי פעם הייתי נפגשת עם חברות, אבל לא יותר מדי, והרגשתי נפלא ובשבועיים האחרונים של אוגוסט, אחרי חודש וחצי כאלו, כבר התחלתי להשתעמם וציפיתי בקוצר רוח לשיבה לבית הספר.

 

כל התיאור הזה, בעידן בו אנו נמצאים - נשמע ממש כמו מחיים אחרים. כשיש שפע כל כך גדול של גירויים, הטכנולוגיה מזמינה ומפתה על כל גווניה, והבעיה המרכזית שלנו היא על מה לוותר בכל רגע נתון, או איך להתמקד במשהו ובאמת ליהנות ממנו. דווקא כמי שקרובה לעולם הטכנולוגי, אני מודה שקצת מתגעגעת לפעם, לחלקים של הפשטות, של היכולת להיות נוכחת ברגע הזה, של להשתעמם ולנדוד במחשבותיי למחוזות רחוקים ומתוך כך להגיע לתגליות מופלאות. מובן שאני ערה גם לכל הרווחים שהטכנולוגיה הביאה עמה, אך בד בבד עם התזזיתיות של הזפזופ, הצורך ביותר גדול, יותר צבעוני, יותר מרהיב, יותר ויותר.... היכולת לדחיית סיפוקים הולכת ומצטמצמת. דווקא יכולת זו, היא שנחוצה לנו כל כך כדי להגביל את עצמנו עם הפאסט פוד הטכנולוגי, לטובת ארוחות גורמה שמצריכות השקעה, אורך רוח והפעלת אזורים אחרים במוחנו כגון: קריאת ספר עמוק, עיסוק בגינון, בניית מגדל חול, משחקים של פעם, יצירה מכל סוג שהוא (כן גם בישול ואפייה הם ביטוי יצירתי) אבל שמותירים אותנו מלאים, ומסופקים מאוד אל מול הפאסט פוד שמותיר אותנו מרוקנים, רעבים ועם תחושה של החמצה.  

 

אז אפשרות אחת היא באמת להפקיר את ילדינו לעולם הגירויים האינסופי של המדיה, משוקעים שעות ברשתות החברתיות, בצילומי סלפי מהזווית הנכונה, בצפיית בינג' בסדרות שלא תמיד אנחנו מודעים לתכנים שלהם ולהשפעתם על הילדים, למשחקי מחשב או משחקי אפליקציות בסלולר, ולהותיר אותם מלאי חוויות רדודות, בלתי מספקות ומנוונות. מנגד, אם נגביל את שעות המדיה, וזו לכשעצמה שאלה גדולה איך (לפעמים נדמה לי שרק להוריד את השלטר ולהוציא את הסוללות מהסלולריים בבית יעשו את העבודה), הרי שנותיר אותם בוואקום של שעות שיש למלא ואז אולי ניאלץ להתמודד עם תובענות מאיימת כמו צמד המילים משעמם לי!

 

אז הנה כמה טיפים להתחיל איתם:

  • גבשו לעצמכם עמדה חיובית ביחס לשעמום. שעמום הוא לא מסוכן, למעשה הוא ברכה שיש לפריווילגיים שבינינו שיכולים לנוח, להיות בחופש ולחוש שעמום. שעמום הוא וואקום, וואקום מטיבו מתמלא במהרה במשהו חדש.

  • אל תיבהלו. צמד המילים "משעמם לי!" מכניס את ההורה הממוצע לעמדת היענות, ומיד הוא מרגיש צורך "לפתור" את השעמום הזה. אין זה מתפקידכם כהורים לשמש כצוות הוואי ובידור לילדיכם, גם אם הם חושבים ככה.

  • הימנעו מפיצוי חומרי בתגובה. עומס החפצים, המשחקים והאביזרים בחדרו של ילד להורים ממעמד הביניים, הוא בלתי נתפס בעליל. ייתכן והאוטומט שיתעורר בתגובה לחוויית השעמום של הילד תהיה לחשוב על המשחק הבא/ המוצר הבא/ הדבר הבא שיפתור אותו. נסו לחרוג מהאוטומט הזה. הפיצוי החומרי גם הוא מותיר אותנו מרוקנים, רעבים ובלתי מסופקים כי לא יצרנו דבר משל עצמנו. במקום זאת, עודדו מכירת יד 2 של משחקים שאינם בשימוש, התנדבות בעלת ערך עם תרומה לקהילה (אגב התנדבות היא אחד המנבאים הגבוהים לאושר בחייו של אדם), הקמת עמדת מכירה של כדורי שוקולד לטובת דמי כיס כדי ללמוד ערכו של כסף מהו, או לאיסוף תרומות למטרה ראויה אחרת.

  • עודדו את ילדיכם להתנסות בחוויות שפחות מוכרות להם. אפשר להתחיל מטיפוח עדניות על החלון או במרפסת, הקמת קומפוסט לבניין ולקיחת אחריות על מחזור האשפה בבית, התנסות בבישול, התנסות ביצירה מכל סוג שהוא, וכל פעולה שמטרתה חיובית, מקדמת וממלאה.

  • ספקו דוגמה אישית. אולי גם אתם נוטים להשתעמם בקלות? אולי גם אתם כהורים נוטים לברוח לאזורי הנוחות של פאסט פוד טכנולוגי. לא תוכלו לדרוש מילדיכם, את מה שאין ביכולתכם ליישם. עצם ההנאה שתפיקו מחוויות עומק, תהיה בבחינת השראה לילדיכם.

  • תרגמו את הקריאה "משעמם לי!" ל"את/ה חסר/ה לי!". אחד המצרכים היקרים ביותר לילדים, הוא זמן איכות עם הוריהם. הקצאת זמן אחת ליומיים או אפילו אחת לשבוע, שהוא כל כולו עם הילד ולמענו, וששניכם יכולים להפיק ממנו הנאה – הוא בבחינת רווח יקר מפז.

חופשה מהנה לכולן/ם.

 

 

Please reload

פוסטים אחרונים