© 2016 Shir Dror

עקבו אחרי
Please reload

מהן ההשפעות ארוכות הטווח של משמורת משותפת על הילדים?

July 22, 2019

1/1
Please reload

נבחרים

מחקר חדש: במקום לדבר אל בני/ות 4-6 דברו איתם

מחקר חדש מאוניברסיטת MIT מצא שלטובת התפתחות המוח אצל ילדים, הורים צריכים לא רק לדבר אליהם, אלא חשוב שידברו איתם – על ידי חילופי דברים הלוך ושוב.

 

"מה שמצאנו הוא, שככל שהורים יותר מעורבים בחילופי דברים עם ילדם, כך גברה תגובת המוח הקדמי לשפה" כך לדברי פרופ' ג'ון גרברילי למדעי הנוירו-קוגניציה.

 

תגובה מוגברת זו במוחם של ילדים נמדדה בגילאי 4-6 ששכבו בתוך סורק והאזינו לסיפורים פשוטים, שיקף מעורבות אינטימית יותר עם שפה.

 

בממוצע, משפחה ממשפחה משכילה ממצב סוציו אקונומי גבוה, ישמע כ 30 מיליון מילים בשלוש השנים הראשונות לחייו, לעומת ילד ממשפחה בעלת פחות אמצעים.

 

ממצאים אלו מ 1995 עוזרים להסביר חלק מהפערים בהישגים בבית הספר. כעת, החוקרים ב MIT בדקו איך יותר שיח למעשה משנה את הפעילות המוחית אצל הילד – ואין המדובר רק במספר המילים שהוא שומע, אלא מידת האינטראקציה שמתקיימת בשיח, מספר ה"פניות" שההורה והילד או הפעוט בגילאי טרום בית הספר ניהלו בשעה שכל דבריהם הוקלטו במהלך יומיים רצופים.

 

החידוש במחקר זה הוא, שלהשכלה או להכנסת ההורה לא הייתה השפעה, כך שזה לא שילדים למשפחות מעוטות יכולת נידונו ליכולות וורבליות פחותות.

המסקנה היא שסביבה עשירה מבחינה וורבלית בשלבי החיים המוקדמים, יכולה לנבא תוצאות שפתיות וקוגניטיביות גבוהות יותר.

 

הממצא מהווה תוספת משמעותית למחקר משני העשורים האחרונים שהתמקד בהתפתחות שפה אצל ילדים. מחקר קודם העלה ממצאי MRI  דומים ביחס לילדים שהוריהם הקריאו להם סיפורים. אבל מה שממש מהפכני במחקר האחרון הוא המיקוד בשיח, יחד עם המילים שהילדים שמעו והפעילות המוחית שהתעוררה בעקבות זאת.

 

זה מחזק שני היבטים מרכזיים:

  1. אנחנו צריכים לדבר לילדים מרגע לידתם, ואולי אפילו כשהם עוברים.

  2. שפה צריכה להיות תוצר של יחסים – וזה מה שהמחקר הנוכחי מדגיש, המשמעות היא לא להשמיע לילד הקלטה של אלפי מילים שונות במהלך היום, כי הן הופכות להיות חסרות משמעות, אלא אם הן נאמרות בהקשר של יחסים.

הצעד המחקרי הבא יהיה למדוד התערבויות מוקדמות של שיח הדדי עם פעוטות.

ברור שבן שנתיים לא ינהל דיון פילוסופי עם האחר, אבל די בשיחה הדדית פשוטה בהתאם ליכולות שלו, היא בעלת ערך רב.

 

המחקר מצא טווח רחב של פניות במהלך שיח בין הורה לילד במשך שעה, החל מ 90 ועד 400. משפחות שנמצאות במתח, הורים שעובדים שעות רבות – יתקשו יותר לקיים שיח הדדי עם כל כך הרבה פניות, אך מדובר בדבר מסוים מאוד שכל אחד מאיתנו יכול לעשות עם קצת יותר מודעות ותמיכה.

 

צפייה פאסיבית במסכים כמובן לא מסייעת, אך האם אינטליגנציה מלאכותית עם דובר חכם ששואל שאלות תוכל לסייע להתפתחות המוחית של הילד כמו שהורה יוכל?

 

המענה לשאלה זו מצריך מחקרי המשך. יש חוקרים המאמינים שאם מכשיר יוכל להגיב ממש לדברי הילד, הוא יוכל לספק ערך מוסף.

מאידך יש חוקרים שמגלים סקפטיות ביחס לכך – ילדים יכולים להיות מחוברים מאוד לטכנולוגיה, אבל אפילו אם יפתחו יחסים מסוימים עם דובר טכנולוגי חכם, זה עדיין לא יהווה תחליף למערכת תקשורתית אנושית עם ההורה.

 

מה חשוב לזכור?

  • המשיכו להקריא סיפורים לפני השינה ובכלל לפעוטות, ומוטב להתחיל מוקדם ככל האפשר.

  • שאלו תינוקות שאלות, גם כשהם לא יכולים לענות. הטון בו מושמעת השאלה יכול להפעיל את אותם אזורים במוח שבהמשך יסייעו להם לחשוב את עצמם ולהגיב.

  • הקדישו זמן איכות בכל יום לשיחה עם ילדיכם, ברמה התואמת את גילם. השתדלו לשאול שאלות פתוחות, שאלות של התעניינות והביעו סקרנות כנה בדבריהם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ביבליוגרפיה

http://news.mit.edu/2018/conversation-boost-childrens-brain-response-language-0214

Please reload

פוסטים אחרונים