© 2016 Shir Dror

עקבו אחרי
Please reload

מהן ההשפעות ארוכות הטווח של משמורת משותפת על הילדים?

July 22, 2019

1/1
Please reload

נבחרים

"מה שיוצא אני מרוצה" - האומנם?

 

הבחירות לרשויות המקומיות הסתיימו. רובנו החזקנו בתקווה לנבחר.ת ציבור מסוימ.ת ברשות המקומית - כאלו שייצגו את האג'נדה שלנו, שיקדמו נושאים הקרובים ללבנו, שנרגיש שהם בעדנו. חלקנו, מכורח .המציאות, התאכזבנו מהתוצאה. אז... מה שיוצא אני מרוצה?

 

מגיל צעיר אני שומעת הורים אומרים לילדות ולילדים שלהם את המשפט "מה שיוצא אני מרוצה". זה יכול להיות – לגבי הפרס שקיבלו ביום הולדת מתוך המבחר המוצע, כשזה לא היה הפרס שייחלו לו; זה יכול להיות כשמקבלים פרוסת עוגה קטנה יחסית מתוך עוגת יום ההולדת, או ביחס לכל דבר שמאכזב את הילד או הילדה לעומת מה שקיוו לו.

 

ע' השתטח ממש באמצע הסופר, כשאימו הנבוכה עומדת מעליו ומנסה כל טקטיקה שעולה בדעתה. מהר מאוד התברר שע' רצה חטיף שאחותו ת' לקחה רגע לפני, ולא נותר ממנו עוד. האם ניסתה לשכנעו לקחת במקומו חטיף דומה, או ממתק או כל מה שיבחר, הציעה שהאחות תחלק את החטיף לשניים - אך ת' כך נראה חשבה שזה לא ממש הוגן לאור העובדה שהיא השיגה ראשונה את החטיף, וגם מבחינת ע' "חצי חטיף" לא היה פתרון משכנע. כמו בשלבי אבל ראיתי את האם עוברת משכנוע עדין, לשכנוע מאסיבי, להצעות, דרך שוחד וכלה באיומים עד ששלפה את המשפט המנצח "ע' מה שיוצא אני מרוצה". בתגובה ע' רק הגביר את בכי המרורים עד שנואש, וכשפניו מלאות עלבון, פנה לצאת מהסופר כשעיניו באדמה.

 

למה דומה הדבר?

נניח שבארגון שלכם מחלקים בונוסים סוף שנה ואיתרע מזלכם לקבל נתח יחסית קטן ואז עוד הבוס שלכם היה אומר לכם "עזבו שטויות, מה שיוצא אני מרוצה". איך הייתם מרגישים? הרי מבחינתכם חוויתם קיפוח, "נדפקתם" כמו שאומרים, ובמקום להכיר בכאב ובעלבון הכרוכים בזה, ובחוסר ההוגנות של המעסיק או של המצב, מבקשים מכם לקבל עליכם את הדין אבל עם חיוך. כמה זה מעצבן?!

 

אז למה בכל זאת אנחנו נוקטים בטקטיקה הזו מול ילדינו?

כי האלטרנטיבה לאמירה של משפט מתחרז על אוטומט ולהמשיך הלאה, היא להכיר בכאב ובעלבון האמתיים של ילדיכם הכרוכים בסיטואציה. אל תשכחו שבשביל ילד או ילדה- לקבל את החתיכה הכי קטנה מעוגת יום ההולדת, יכול לכאוב באותו הרגע ממש כמו להפסיד את הקידום המיוחל שלך בעבודה לקולגה, או לקבל בונוס הכי קטן בלי שיש לזה הצדקה מבחינת ההישגים שלך.

 

 

אז מה אפשר לעשות בכל זאת?

 

לתת הכרה לרגשות של הילד או הילדה. לדעת שמבינים אותנו באמת, זה הרבה פעמים הדבר היחיד שגורם לנו לא לחוש לבד בעולם הזה. אם אמא אומרת לי שזה באמת מבאס לקבל את הפרס של החבל המנצנץ במקום הבלייד השווה שקיוויתי לו, ושהיא מבינה שזה נורא עצוב לי, אז אני יכול להיות עצובה בלי רגשות אשם. להבין שמה שאני מרגישה הוא לגיטימי ומובן, וגם אם אבכה עכשיו עוד עשר דקות כי אני צריכה לפרוק את הכאב הזה החוצה, זה לא אומר שכואב לי יותר, זה רק אומר שהמציאות לפעמים מאכזבת ממש, אבל לפחות אמא מבינה אותי ומותר לי לבכות את זה.

 

לברר מה רוצה הילדה. כשהיא בוכה, נסערת, מייללת או נוהגת בחמת זעם. "מה היית רוצה שיקרה עכשיו?" אולי היא רוצה לכעוס, או היא רוצה לשמוע שמה שקרה לה לא הוגן (והיא אולי צודקת), אולי היא רוצה לנסות להשיג את המגיע לה.

 

ניתן להיעזר בקלפי רגשות השלכתיים, כמו בדוגמה המצורפת כאן שהם במחיר נוח, וכוללים איורים של מגוון רגשות - ולעודד את הילד.ה לבחור בקלף או הקלפים המשקפים את רגשותיהם. 

 

לפעמים גם חיפוש פתרון אופרטיבי הוא אפשרות סבירה. אולי נגמרה עוגת יום ההולדת אבל יש עוד עוגה מצוינת שאפשר לקחת ממנה חתיכה. אולי קיבלת חבל ויולי קיבל בלייד ושניכם מאוכזבים אז תוכלו להחליף ביניכם? חישבו על כך- המשפט "מה שיוצא אני מרוצה" אינו מעודד חיפוש פתרון, שלעיתים הוא זמין ואפשרי בהחלט.

 

לא תמיד בעין הסערה זה מתאפשר, אבל כשהילד נרגע קצת אפשר לתת לו זווית רחבה יותר כדי שיבין שמה שקרה לו – מבאס ככל שיהיה – קורה לכולם בנקודת זמן זו או אחרת. "זוכר שיובל בא אלינו ורצה ארטיק כי אתה ויונתן אכלתם אבל כבר נגמר ולא היה לנו לתת לו?", הוא בטח הרגיש ממש דומה למה שאתה מרגיש עכשיו. וזה באמת לא נעים. כלומר, מה שקרה לך, קורה גם לאחרים, והרגש שלך כל כך לגיטימי שכולם חווים אותו בנקודת זמן זו או אחרת.

 

 

המאמר פורסם ב 01.11.18 ב YNET הורים

Please reload

פוסטים אחרונים